איי פארו,

היינו באיי פארו יותר מחמש פעמים, והאיים עדיין נראים אחרת בכל ביקור: אותם צוקים ירוקים, שמיים חדשים. קרובים ללפלנד ברוחם מספיק כדי להרגיש מוכרים, ופראיים מספיק כדי להמשיך להפתיע אותנו.

הקיץ (יוני–אוגוסט) הוא התשובה הקלה: אור יום ארוך, פאפינים על הצוקים והארכיפלג במיטבו הרך. אולבסוקה (סוף יולי) קסומה, אבל תכננו תחבורה ולינה הרבה מראש – כל המדינה מתכנסת בטורסהאבן.

גם לחורף יש טיעון משלו. אוקטובר–מרץ פירושם סערות, אור קודר וכבישים ריקים – דרמטי, אבל תכננו שמעבורות וטיסות מסוקים יתבטלו. חודשי המעבר (מאי, ספטמבר) הם החביבים עלינו: פחות מבקרים, אור רך יותר ומחירים נמוכים יותר.

טורסהאבן. העיר העתיקה עם גגות הדשא בטינגאנס היא גלויית הדואר, אבל העיר נחשפת בנמל: קפה ליד הסירות, הליכה אל המצודה בסקנסין, ואז ארוחת ערב באחת המסעדות הקטנות סביב ואגסבוטנור, שם כל הבירה נכנסת במבט אחד.

האיים. שמונה עשר איים התפורים יחד במנהרות תת-ימיות, גשרים ומעבורות. אפילו טיול יום לוואגאר למולפוסור ולסורבגסוואטן, האגם שתלוי מעל האוקיינוס, משנה את ההגדרה שלכם ל”טיול יום”.

סקסון וגיוגב. אנחנו נוסעים לשם ברכב. סקסון היא לגונת גאות ושפל מוקפת הרים עם קומץ בתי דשא; גיוגב היא כפר שנבנה סביב ערוץ ממולא מי ים. שניהם איי פארו במיטבם הקולנועי, ושניהם שקטים אם מגיעים מוקדם.

קלקסוויק והאיים הצפוניים. פירות ים, קצב רגוע יותר ונסיעות לאורך צוקי הים של וידוי וקונוי. אם טורסהאבן מרגישה מצוחצחת מדי, קלקסוויק היא המקום שבו איי פארו נושמים.

לטיול ראשון: חמישה לילות מחולקים בין טורסהאבן (3) לבסיס בכפר בוואגאר או באיסטורוי (2). לטיול חורף: לינו בטורסהאבן ונסעו החוצה בימים של מזג אוויר טוב.

שכונות בטורסהאבן: העיר העתיקה בשביל האופי, הנמל בשביל הנוחות, ובית הארחה בהויוויק אם רוצים שקט. דלגו על מלונות ליד שדה התעופה – כדאי שתוכלו ללכת הביתה ברגל מארוחת הערב.

רכב שכור הוא התשובה הקלה. האיים מחוברים במנהרות תת-ימיות (האגרה נגבית אוטומטית מהרכב) ובמעבורות קצרות; מטורסהאבן לקלקסוויק פחות משעה, ושדה התעופה בוואגאר במרחק 45 דקות מהבירה.

בתוך טורסהאבן האוטובוסים האדומים בחינם. בין האיים, מעבורות Strandfaraskip ונתיבי המסוק המסובסדים הם חוויה של ממש – הזמינו מסוק מוקדם. אל תוותרו על הרכב אלא אם אתם נשארים רק בבירה.

דלגו על הסטריאוטיפ שהאוכל הפרואזי תפל – גל המטבח הנורדי החדש הגיע גם לכאן. בטורסהאבן מבשלים ברמת מישלן כבר שנים, ויש מספר מפתיע של מטבחים קטנים טובים.

מה אנחנו תמיד אוכלים: דג טרי ולנגוסטין, כבש בכל צורה, בשר ræst (מותסס) אם אתם מעזים, קינוחי ריבס ולחמניות קינמון במאפיות הנמל. אלכוהול נמכר רק בחנויות Rúsdrekkasøla בשעות קצרות – הצטיידו בימי חול.

איי פארו מתגמלים טיול איטי. בניגוד לפינלנד, שבה מרוויחים את הטבע הפראי בנסיעה צפונה, איי פארו מגישים לכם יופי בכל עיקול בכביש. זו המדינה שאנחנו שולחים אליה חברים כשהם רוצים נורדיות בלי עקומת למידה תלולה. מתחילים בטורסהאבן, מוסיפים אי, וחוזרים לצפון האטלנטי כשהחורף קורא.

שתיהן, בכנות, אבל אם חייבים לבחור: טורסהאבן אם רוצים נוף פראי וקצב איטי יותר; קופנהגן אם רוצים עיצוב, אופניים ומסעדות. טורסהאבן פחות תיירותית, וזה מוצא חן בעינינו.

כן, אלא אם נשארים רק בטורסהאבן. המרחקים קצרים אבל המקומות הטובים ביותר – סקסון, גיוגב, מולפוסור, צוקי וידוי – פזורים על פני איים עם אוטובוסים מוגבלים. הזמינו את הרכב יחד עם הטיסה; צי ההשכרה הקטן נמכר בקיץ.